פריצת דיסק – אין סיבה לסבול

מדריך קליני רחב היקף להבנת פריצת דיסק: מה זה, למה זה קורה, מה באמת גורם לכאב, ואיך חוזרים לתפקוד מלא – מבוסס מדע וניסיון קליני

פריצת דיסק נחשבת אחת הבעיות המפחידות והכואבות בגב. רבים חווים אותה כאירוע “משנה חיים”, אך האמת הקלינית משמחת: ברוב המקרים ניתן להשיג שיפור מהיר ומשמעותי באמצעים שמרניים, לחזור לעבודה, לפעילות גופנית ולחיי יום-יום, ולמנוע הישנויות מיותרות – כאשר מטפלים במקור הבעיה ולא רק בסימפטומים.

 

חשוב לדעת: ברוב המקרים של פריצת דיסק, טיפול שמרני מבוקר (טיפול מנואלי מדויק, תרגול מותאם והדרכה) מביא לשיפור ניכר תוך שבועות–חודשים, ללא צורך בניתוח.

מהי פריצת דיסק?

בין כל שתי חוליות בעמוד השדרה נמצא דיסק בין-חולייתי. הדיסק בנוי מטבעת סיבית (Annulus Fibrosus) שבתוכה חומר ג’לטיני (Nucleus Pulposus). בפריצת דיסק, חלק מהנוקלאוס חודר דרך קרע בטבעת הסיבית ויכול ליצור לחץ מכאני על שורש עצב סמוך ולגרום לתגובה דלקתית מקומית. השילוב בין לחץ מכאני, דלקת וכיווץ שרירים מגן סביב אזור הפריצה יוצר את תסמיני הכאב.

 

דיוק מושגי: אין “אחוז קבוע” של חומר שפורץ. היקף הפריצה משתנה ממקרה למקרה, ולעיתים רואים ב-MRI בליטות/פריצות שאינן גורמות כלל לכאב – ולכן האבחון הקליני חשוב לא פחות מהדמיה.

למה זה קורה? גורמי סיכון ועומסים

פריצת דיסק נוצרת משילוב של מבנה, עומס ונסיבות חיים:

 

  • גנטיקה ומבנה: שונות אישית ביכולת הרקמה לסבול עומסים.
  • אורח חיים יושבני: ישיבה ממושכת, חוסר פעילות, ירידה בכוח ובסבילות עומס.
  • עומסים חוזרים/פתאומיים: הרמת משאות, תנועות סיבוב/כיפוף חדות, עבודה פיזית.
  • עישון ותזונה לקויה: קשורים לשינויים בדיסק וביכולת הריפוי.
  • סטרס: מגביר טונוס שרירי, מוריד סבילות לכאב, ומשמר דפוסי הגנה.
  • קומפנסציות תנועתיות: מגבלות במפרקים שכנים (ירך/קרסול/בית חזה) שמעמיסות על המותן.

מתי ואיך נוצר הכאב?

הכאב אינו נובע רק מ“דיסק שלוחץ על עצב”. יש חשיבות גבוהה לתגובה הדלקתית ולשרירים שמתקשים סביב האזור כדי “להגן” עליו. זה גורם להגבלה בתנועה, לחץ סביבתי על העצב, ולעיתים להקרנה לרגל (סכיאטיקה).

 

תסמינים אופייניים: כאב חד/שורף בגב תחתון, הקרנה לרגל, נימול/עקצוץ, תחושת כבדות/חולשה, קושי בעמידה/ישיבה ממושכת.

דגלים אדומים: מתי לפנות לרופא בדחיפות

  • חולשה מתקדמת ברגל/כף רגל (Drop foot), אובדן תחושה נרחב.
  • הפרעות בשליטה על סוגרים, ירידה בתחושה באזור אוכף.
  • כאב גב עם חום/צמרמורות, ירידה חדה במשקל ללא סיבה.
  • טראומה משמעותית, סיפור אונקולוגי פעיל

מה אפשר לעשות? גישות הטיפול השמרני

טיפול שמרני איכותי משלב הפחתת כאב עם החזרת סבילות עומס ותנועה תקינה. המרכיבים העיקריים:

 

  • טיפול מנואלי מדויק: הורדת טונוס שרירי מגן, שחרור רקמות (פשיה/טריגר), שיפור תנועתיות.
  • תרגול מותאם: שליטה לומברית, נשימה/לחץ תוך-בטני, חיזוק ירך/גלוטאוס, יציבה דינמית.
  • הדרכה וניהול עומסים: חזרה מדורגת לפעילות, “מנת תנועה יומית”, ארגונומיה.
  • תומכים לפי צורך: תרופות נגד כאב/דלקת, חום/קור, TENS – כמסייעים לטווח קצר.

 

מה אומר המחקר: ברוב המקרים של פריצת דיסק, טיפול שמרני מותאם עדיף כקו ראשון; שיעור רב של מטופלים משתפרים משמעותית תוך שבועות–חודשים, ללא צורך בניתוח.

הטיפול המנואלי המדויק: עקרונות ויישום

הטיפול המנואלי מכוון להפחתת עומס סביב העצב, להורדת פעילות יתר של שרירים מגנים, ולשיפור תנועה במפרקים שכנים. הוא כולל:

 

  • שחרור נקודות טריגר/פשיה: להפחתת מתח וחסימת כאב היקפית.
  • מוביליזציות מפרקיות: תנועה עדינה לשיפור גליידינג עצבי ותנועתיות מקומית.
  • HVLA (במקרים מתאימים): לשחרור מגבלה סגמנטלית, בחירה מושכלת ובטוחה.

 

שילוב מנצח: טיפול מנואלי + תרגול אקטיבי → תוצאות טובות יותר לעומת תרגול בלבד, בזכות השפעה גם על מנגנוני כאב וגם על דפוסי תנועה.

שיקום אקטיבי: נשימה, שליטה ופרוגרסיה

עקרונות מנחים:

 

שליטה לומברית

למידה מחדש של נייטרל לומברי, יציבות דינמית בכיפוף/הארכה/סיבוב – בהדרגה ובהקשבה לכאב.

 

נשימה ולחץ תוך-בטני

דיאפרגמה ורצפת אגן תומכות בעומס; נשימה מסונכרנת מפחיתה דרמה שרירית ותורמת לגליידינג עצבי.

 

גלוטאוס וירך

חיזוק אקצנטרי/קונצנטרי, תבניות היפ-הינג’, הסטת עומסים מהמותן, שיפור הליכה/עלייה מדרגות.

 

פרוגרסיית עומס

מינון מדורג (RPE), עלייה הדרגתית בעומס/טווח/מהירות; ניטור תגובה ב־24–48 שעות שלאחר האימון.

ניתוח: מתי כן, מתי לא, ומה אומר המחקר

ניתוח (למשל דיסקטומיה) עשוי להיות אופציה במקרים מוגדרים: פגיעה נוירולוגית מתקדמת, תסמיני דחיפות נוירוכירורגית (כמו הפרעת סוגרים), או כאב עמיד במיוחד לאחר תקופת טיפול שמרני מספקת. מחקרים רבים מצביעים על כך שבטווח הארוך, תוצאות ניתוח ושמרני נוטות להתכנס; היתרון של ניתוח הוא לעיתים בקיצור זמן הסבל במקרים נבחרים.

 

שורה תחתונה: ברוב המקרים מתחילים בטיפול שמרני איכותי. ניתוח נשקל כשיש דגלים אדומים או כשאין התקדמות לאחר פרק זמן סביר תחת טיפול מותאם.

מניעה וחזרה בטוחה לפעילות

  • מנה יומית של תנועה: הליכה, מוביליטי עדין, תרגול קצר יומיומי עדיף על “פיצוי” חד-שבועי.
  • היגיינת עומס: עבודה מדורגת, מנוחות קצרות בעבודה ישיבתית, ארגונומיה פשוטה.
  • נשימה וניהול סטרס: פרוטוקולי נשימה/הרפיה להפחתת טונוס שרירי יתר.
  • חיזוק תפקודי: דגש על גלוטאוס, היפ-הינג’, שליטה לומברית – החזרת ביטחון תנועתי.
  • הדרכה: להבין מה קרה, מה מפעיל את הכאב וכיצד לעצור אותו מוקדם – זה הבדל שמקרין שנים קדימה.

שאלות נפוצות

האם MRI הכרחי?

לא תמיד. האבחון קליני בעיקרו. MRI נשקל כשיש דגלים אדומים, חוסר התקדמות או צורך בהחלטות פולשניות.

 

האם חייבים להפסיק ספורט?

בדרך כלל לא. מבצעים התאמה זמנית של עומס/טווח/כלי העבודה וחוזרים בהדרגה, תוך ניטור תגובה.

 

תוך כמה זמן מרגישים שיפור?

משתנה בין אנשים. רבים חווים ירידת כאב ותפקוד טוב יותר כבר בשבועות הראשונים של טיפול שמרני ממוקד.

 

אפשר לחזור לחיים מלאים

בעזרת אבחון מדויק, טיפול מנואלי יעדני ושיקום אקטיבי, מרבית הסובלים מפריצת דיסק חוזרים לעבודה, לפעילות ולחיים מלאים. לא צריך לסבול – צריך תוכנית נכונה.

כותב המאמר: גבעון פלד
מייסד שיטת STB ומומחה לטיפול בכאב.

רוצים להבין בדיוק מה מקור הכאב וכיצד לעצור אותו?

הצטרפו לקורס תרפיה מנואלית STB
חזרה לכל המאמרים

מחקרים וספרות מומלצים

Chou R, et al. Nonoperative Treatments for Low Back Pain. Ann Intern Med, 2016.

Peul WC, et al. Surgical vs Conservative Management for Lumbar Disc Herniation. NEJM, 2007.

Vroomen PC, et al. Conservative Treatment of Sciatica: Systematic Review. Spine, 2000.

Rubinstein SM, et al. Spinal Manipulative Therapy for Low-Back Pain. Cochrane Review, 2019.

McGill SM. Low Back Disorders: Evidence-based Prevention and Rehabilitation. Human Kinetics, 2015.

Sahrmann SA. Movement System Impairment Syndromes. Mosby, 2002.